יום חמישי, 7 במרץ 2013

מלך

להיות מלך
מה זאת אומרת בעצם? מה זה מלך? למה לי להיות מלך? אני יכול בכלל להיות מלך?
את ההשראה אני שואב מהספר הקסום 'באדולינה' של גבי ניצן.
חוויה נעימה, רטט של חיים, של כמיהה, של רצון פנימי עמוק עבר בתוכי במהלך קריאת הספר.
שאלות רבות צצו בתוכי, הבנות, תהיות.
הבנתי למשל שלהיות מלך באמת זה לא שיהיו לך המון נתינים ושאתה קובע לכולם מה לעשות ויש לך ארמון ענק וים של כסף. מלך, הוא בכלל מצב תודעתי הכרוך קודם כל בבחירה. עליי לבחור לגלם את דמות המלך, כי המהות של מלך כבר טבועה בתוכי ובכל אחד ואחת. אנו עשויים מהכל ומכלום. אנו יכולים לבחור להיות מי שרק נרצה, והעיקר הוא שנהיה שלמים ומחוברים למה שאנחנו ולמי שאנחנו באמת.
אז אוקיי, בחרתי. אני מלך! ווהווו! מה זה אומר בעצם? מה עושים? איך מתנהגים?


אז מהו מלך?
מלך אמיתי, מחובר היטב לעצמו ולהכל, יודע את רצונו האמיתי, מודע לסביבתו ונוכח בכל רגע ורגע.
מלך אמיתי, מקבל את כל אשר חפץ, משיג את כל אשר ביקש ולכל מקום שיגיע הרי הוא מסודר בדיוק בשבילו, כאילו ידעו על בואו וכאילו ידע הוא להגיע ולהיות במקום הנכון באותו הזמן.
כשאתה מלך אתה לא חושב עבר ולא חושב עתיד, ההווה פרוש לרגליך, סובב אותך, אופף את צעדיך. אתה נוכחות חזקה של ביטחון ואמונה, אהבה שאינה תלויה בדבר.

מה עושים כשנהיים מלך?
מה שרוצים! מלך, מחובר לרצונותיו, מודע להם היטב ומגשים אותם בזמנם.
אין דבר העומד בדרכו ולכל דבר יכול הוא. גם אל הדרקון המפחיד ביותר ישא מבטו ובחיוך מלבב ימשיך בדרכו.
חי הוא את חייו במלואם ומתענג על נפלאותיהם של חוויותיו, על המתנות הרבות והטובות הסובבות אותו, על ריחות, טעמים, תחושות, על עצים ופרחים, שמש וציפורים, על אנשים מיוחדים ומשעשעים, על עצם היותו.
הודיה גדולה בליבו על הקיים, על עצמו, על שישנו ועל שאינו.

נשמע טוב! איך באמת הופכים להיות מלך?
אתה כבר מלך! מה שנותר הוא להבין את זה, להבין שאתה יכול לבחור להיות מי שרק תרצה כי אתה הכל.. אתה, אני, הוא, היא, הם, אנחנו, הכל אחד הוא. ועל כן, כשתבחר להיות בדמות המלך ותבין את 'תפקידו' תוכל פשוט להיות.
יש לציין כי התפקיד ככל שנשמע מפתה ומרתק, לא קל הוא להרבה אנשים.
מלך הוא דוגמה לקבלה טוטאלית, אהבה ללא תנאי ללא שום תחושת אשמה ופחד, חופש מוחלט, נוכחות חזקה ונעימה.
רוצה להיות כזה? אתה כבר כזה! רק תסתנכרן על זה, זאת במידה ואתה רוצה זאת באמת.


אני אומר את זה לעצמי ותוהה.. מדוע באמת אני לא מיישם את זה? מה מונע ממני? מה עוצר אותי? אני מפחד ממשהו? הרי תמיד חלמתי להיות כך. אז עכשיו כשמתברר לי שלא צריך לעשות שומדבר כדי להיות זה ושאני כבר כזה, אלא שאני פשוט לא מודע לזה או לא מאמין בזה או לא יודע מה, אז אני מבין שכנראה אני שם לעצמי רגל פה בעצם.
יש בתוכי מן סתירה פנימית.
קול אחד בתוכי אומר: נו הבנתי את העניין, אז יאללה בוא נתנהג כמו מלך. מה הסיפור? זה לא כזה מסובך. הרי זה מה שתמיד רצית לא ככה?
קול אחר בתוכי, עמוק בתוכי, לוחש: אתה חי בסרט.. איזה מלך ואיזה נעליים. אין לך מושג מי אתה ומה אתה. מה אתה מקשקש לי פה שטויות על מלך, שמלך. מה מלך מה?! לך תמצא לך איזו עבודה טובה, תכיר איזה בחורה, תלמד משהו, תתחיל לחיות, מה נסגר אתך?! אתה אוטוטו בן 30!

אני כותב את זה וחיוך עולה בי, מן גיחוך של הנאה לנוכח הדיאלוג הפנימי המתנהל בתוכי, לנוכח הקונפליקט הגאוני המתרחש שם בפנים. (ומי זה המקשיב לכל זה בעצם..?)
אך לעיתים כשאני עמוק בקונפליקט זה לא תמיד כיף. זה יכול להתבטא בחוסר סבלנות, כעס, תחושת אשמה, חוסר בטחון, תסכול, מרמור. וגם את זה אני לומד לקבל באהבה, את הנפילות, את ה'לופים' של השפיטה העצמית, את המצב התודעתי
הנוכחי בו אני נמצא כרגע. לומד את תחושותי ואת מקורן, את רצונותיי ואת משמעותם וסיבתם.


כמה מילים על אקדמיית החיים
וואו, זו חתיכת אקדמיה, פקולטות רבות לה וכולנו תלמידים בה.
פקולטה לסבלנות, פקולטה לשלווה, פקולטה לאהבה עצמית, פקולטה לחמלה, פקולטה לחופש ועוד רבות וטובות.
השיעורים פתוחים לכולם, זמינים בכל רגע ובכל סיטואציה. הכל זכות, אין חובה, יש בחירה חופשית. כל אחד בוחר אם ללמוד, מתי ללמוד, איך ללמוד ובאיזה קצב. ותכלס, הכי כיף ללמוד ביחד, לעשות שיעורי בית ולשתף בחוויותינו את שותפינו לספסל הלימודים.
אין זה ידע מושכל כי אם ידע שמעל השכל אשר כמובן גם מנותח ע"י השכל ומובן על ידו עד כמה שהוא מסוגל להבין.
זו יותר חוויה, חוויה של הנשמה.
הלימודים מרתקים, לא תמיד קלים ולא תמיד נחווים כ'כיף', וככל שעולים כיתה, עולה רמת האתגר. כך מתפתחים, כך למדים. חווית הלימוד יכולה להתפס כמעצבנת, מתסכלת, נוקשה. ולעומת זה יכולה להיתפס כמהנה, מרתקת, משמחת. מה שבטוח הוא שההתמדה משתלמת וככל שהמודעות מתפתחת וההבנה, ההכרה, התודעה מתרחבת, הסערה נרגעת לאט לאט והכל נעשה קליל יותר, בהיר יותר, רגוע יותר.
כמובן, שיש נפילות, ויש שכחה, זהו חלק מהמשחק וגם את זה לומדים לקחת בקלות בפקולטה לקלילות :)



טוב, נראה לי שמספיק להפעם, ארחיב אולי עוד בהמשך על חוויותי ב'לימודים'. נתראה :)
אוהב אתכם/ן יא מלכים ומלכות שכמותכם




תגובה 1:

  1. תודה יא מלך. מה עם איזה תמונה של המל הוא עירם?

    השבמחק